התקפי פאניקה תסמינים

Written by on פברואר 23, 2017 in טיפול בדיכאון עמוק with 0 Comments

התקף פאניקה

יורם עצר את מכוניתו בשולי הדרך. המועקה שחש בחזהו הותירה בו מעט ספיקות. הוא היה משוכנע, כי הפעם זהו התקף לב אמיתי. הוא חש היטב את הלמות הלב בחזהו. בקושי נשם. פיו היה יבש, והוא התקשה לבלוע. רקותיו חישבו להתפקע מכאב. הוא הזיע ועד כולו, סחרחורת ובחילה תקפו אותו. גופו כאילו עמד להתפרק לרסיסים. הוא היה מבולבל מאד, הרגיש שסוף העולם קרב ובא. כך בוודאי מרגישים בגהינום, חשב לעצמו. מין תחושה איומה שטפה אותו – מערבולת של רגשות שהוא נסחף בה ללא שליטה, בלי יכולת להפסיק. הוא היה בטוח שאחד מהשניים יקרה – או שימות, או שישתגע. לא זה ולא זה קרה. יורם לא עבר התקף לב. הוא עבר התקף פאניקה, או במילים אחרות, התקף חרדה.

מהו התקף פאניקה?

מהו התקף פאניקה, או התקף חרדה, מדוע אנו עוברים התקפים אלה? מה אפשר לעשות במצבים האלה? האם התקף פאניקה הוא התמוטטות עצבים? האם משמעותו של התקף פאניקה, שאנו חולים? התשובה היא לא, אך עלינו לתת את הדעת למשמעות הדבר.

חרדה היא מעין איתות של המוח שלנו, לנוכח איום או סכנה קרבים. כמו שכאב "מודיע" לנו על קיומו של פצע, כך חרדה מבשרת לנו שיש איזשהו עניין, שמחייב התגייסות, התמקדות או שינוי אחר.

בדרך כלל, כשמופיע איתות כזה, הגוף מתארגן בצורה שונה ונוצרת בו עוררות אחרת. גם מי שרגע קודם חש עייפות, ירגיש לפתע נמרץ ודרוך. אנו חווים חרדה במינונים קטנים בהרבה מאד מצבי חיים, מבלי שאנו מייחסים לכך חשיבות מרובה. למשל, אנו עלולים ל"נקר" מעייפות בזמן נהיגה, ולהתעורר בבהלה, כשאנו חשים שאיבדנו שליטה, או קיימת סכנה. אני מניחה שאתם מכירים את דפיקות הלב שיש לאחר אירוע כזה. זוהי העוררות הגופנית שיצרה החרדה לנוכח מצב החירום. כל שינוי בחיים מעורר מתח או חרדה במינון כלשהו. אנו חשים בדריכות שונה ביום הראשון בגן, או בכיתה א', (גם כהורי הילד), בגיל ההתבגרות – לנוכח השינויים בגוף ובזהות, לפני הצבא, לפני החתונה, בהיריון, לפני הלידה, באמצע החיים – כשעושים סיכום ביניים של מה שהושג עד כה, ובוודאי לקראת הזיקנה – כאשר מתמודדים עם בגידת הגוף וסיום החיים. כך גם לפני בחינה חשובה, מעבר דירה או עבודה חדשה. כיוון שכל שינוי כזה טומן בחובו אפשרות להתפתחות ולהצלחה, כמו גם סכנה לכישלון – הוא גורם לעוררות ולמתיחות, שברמה הולמת, עשויות לסייע לנו בתפקוד, וברמת יתר – הן מעכבות ומשתקות.

המערכת הנפשית תופסת טרמפ על האיתות הגופני, בצורות ובעוצמות שונות של חרדה. קיומה של חרדה אינו מהווה סימן להפרעה נפשית ספציפית, כרמו שעלייה בחום הגוף, מלווה הרבה מחלות גופניות. חרדה יכולה סימפטום מרכזי – כמו בתקף פאניקה, והיא יכולה ללוות משבר פסיכוטי, הפרעה כפייתית, או נוירוזה היסטרית. היא עשויה להיות תגובה לאירוע בלתי צפוי, או תכונה נלווית קבועה של האישיות. לעתים, כשהחרדה מופיעה כהתקף פאניקה ונחווית כאיבוד שליטה מוחלט, היא מתפרשת על ידי הקהל הרחב כ"התמוטטות עצבים". חשוב לדעת, שזה איננו נכון. זהו משבר רגשי, איתות – לא מעבר לכך.

תסמינים של התקף פאניקה:

הסימפטומים הנפוצים של התקף חרדה (לא כולם מופיעים אצל כל אחד) הם:

– מתח בשרירים
– עליה בלחץ הדם,
– דופק מוגבר
– הזעה
– שלשול
– צורך במתן שתן
– כאבים בחזה( תחושת מועקה)
– קוצר נשימה
– גלי חום או קור
– סחרחורות
– צמרמורות,
– רעד
– קשיי ריכוז
– תחושת מחנק או מתיחות כללית,
– כאבים בעורף, בגב או ברגליים,
– זרמים בידיים או ברגליים
– כאבי ראש, קשיי שינה
– ובעיקר – תחושת בלבול ופחד עד כדי אימה, וחשש מפני אובדן שליטה או איבוד השפיות.

חרדה – בעיקר כשיהא מופיעה בעוצמה רבה, כהתקף פאניקה – היא חוויה מפחידה, והחשש מפני חזרתה רב מאד.

מהי חרדה?

חרדה איננה בדיוק פחד. מקובל לחשוב שפחד הוא תחושה חדה וממוקדת, שחולפת די מהר, וסיבתו לעתים קרובות ידועה. בדרך כלל פחד קשור בגירוי חיצוני כלשהו, ובאיום ממשי. חרדה היא תחושה מאד לא נעימה, ממושכת הרבה יותר, וסיבתה אינה ברורה – כך שלא ניתן להילחם בה ולמנוע אותה, אם לא יורדים לעומק שורשי הופעתה. היא כאילו צצה יש מאין, וחולפת ללא שום סיבה כעבור מספר דקות או שעות.

מה גורם לחרדה?

חרדה מופיעה כשאנו חווים חשש מגורם כלשהו, שמאיים על העצמי שלנו ועלול לגרום לנו כאב, שינוי באיזון הפנימי, בהערכה העצמית, וכדומה. במילים אחרות – כל דבר שיש בו פוטנציאל לפגיעה בביטחון של האדם, יכול לעורר חרדה.

כפי שאמרנו, החרדה היא מעין מנגנון אזעקה. כנגד מה הוא מזעיק ? מהן הסכנות עליהן מתריעה החרדה? היא מתריעה כנגד סכנות שיש בהן לגרום כאב או נזק נפשי לאדם. החרדה יכולה להופיע באופן קבוע בנסיבות מסוימות, למשל: כשנוסעים במכונית, כשנכנסים למעלית, למסעדה או לקולנוע, וכד'. למרות זאת, לא הנסיבות החיצוניות הן המקור האמיתי לחרדה, אלא הן מעוררות אסוציאציה רגשית המתלווה לנסיבות אלו, (למשל, זיכרון מאיים כלשהו), והיא זו שלוחצת על הדק החרדה.

בדרך כלל כאשר ישנו גורם פנימי המאיים על העצמי באופנים שונים, למשל, תחושה שאם אגיע לאירוע מסוים, אני עלולה לחוות בו השפלה או בושה גדולה, אנו מנטרים אותו באמצעות מנגנוני הגנה שמפתחת האישיות. ( למשל, אקפיד לא ללכת למקומות, שאני עלולה לחוות בהם בושה או השפלה). כשמנגנוני ההגנה יעילים מספ-יק – לא מורגשת חרדה. אנו לומדים לנווט את עצמנו באופנים שעוקפים מצבים מעוררי חרדה עבורנו. אבל, כשמסיבה כלשהי מתעצם הגירוי הפנימי המפחיד ומאיים לפרוץ להכרה, או שההגנה אינה יעילה מספיק לגביו – אזי מופ0יעה החרדה כאות אזעקה שמודיע למערכת, שגדר הביטחון נפרצה. כיוון שהתוכן הרגשי הספציפי (המאיים) אינו מודע, התחושה היא של בלבול, בהלה וחוסר אונים. במילים אחרות, חרדה משקפת קושי כלשהו של העצמי להכיל חוויות מסוימות, מה שגורם לו להקיא החוצה אותן, בצורה של התקף פאניקה. למשל, אשה הגיעה ללדת את בנה הראשון בבי"ח. בהגיעה לאשפוז היא נתקפה בהתקף חרדה. בהמשך, התברר, שכתינוקת, היא עברה ניתוחים קשים בבי"ח, שהיו כרוכים בחוויות קשות של חוסר אונים, כאב, ותחושת נטישה על ידי אמה. היא לא היתה מודעת לכל זה. האסוציאציות המפחידות התעוררו, רק כששבה והתאשפזה שנים רבות אחר כך, ללידה.

הירשם

אם נהנית ממאמר זה, הירשם עכשיו כדי לקבל מאמרים נוספים

Subscribe via RSS Feed

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top