?מי בכלל זוכר חלומות

Written by on נובמבר 4, 2013 in שונות with 0 Comments

iStock_000010942874Small

נשאלתי מהי משמעות העובדה שרבים מאיתנו אינם זוכרים חלומות. אני אוהבת ששואלים אותי שאלות, ואני מזמינה אתכם לא להתבייש, ולשלוח לי כל שאלה שמתעוררת בליבכם.

ראשית, למען הסר ספק, כולנו חולמים, כל לילה, למעט אנשים עם הפרעה אורגנית כלשהי, או אנשים במצבים פסיכוטיים קשים. בכל שנת לילה, ישנו שלב בשינה, המכונה REM, (Rapid Eye (Movement, המלווה בתנועות עיניים מהירות, והוא הזמן בו אנו חולמים חלומות. אז למה רבים מאיתנו אינם זוכרים את חלומותיהם?

לכך יכולות להיות מספר תשובות:

1. פרויד הניח, כי החלום הוא דרך המלך ללא מודע, וכי החלום, השוכן בלא מודע, מבטא בד"כ משאלות אסורות, מיניות או תוקפניות בעיקר, וקונפליקטים פנימיים הכרוכים בהן. אם, למשל, ילד בשלב האדיפלי רוצה להתחתן עם אמא, ולהרוג את אבא, זוהי משאלה מאיימת למדי. לכן, החלום, הנמצא באזור הלא מודע, יכול לטפל במשאלה הזו, ולתת לה ביטוי, במסגרת החלום, מבלי שהילד יצטרך לפגוש את המשאלה במצב של ערות. כך, יוכל להמשיך לאהוב את אבא, ולחיות איתו בשלום ביומיום. לשם כך, מייצרת הנפש מנגנון, הקרוי צנזור, שתפקידו הוא למחוק מן התודעה את התכנים המאיימים, ואת החלום. כולנו מכירים את זה שלעתים אנו זוכרים חלום ברגע ההתעוררות, אך כמה שניות אחר כך הוא מתפוגג ונשכח. כלומר, בעצם, על פי פרויד, השכחה, היא המצב הטבעי. אז איך בכל זאת אנו זוכרים חלומות? פרויד היה אומר – או שהתכנים הם כל כך עוצמתיים ומאיימים, שהם פורצים בכוח לתודעה, או שזהו כשל של הצנזור.

2. כיום, אנו נוטים לראות בחלימה תהליך פנימי של הנפש, שמתקיים ברקע כל הזמן, גם במצב ערות(!), ותפקידו להתמודד עם מצבי חיים, תחושות וצרכים שמעסיקים אותנו. אין הכוונה כאן לחלימה בהקיץ, אלא לפעולה פנימית מתמשכת, לא לגמרי מורגשת. החלום, הוא ביטוי יצירתי ואסתטי של פעולת חלימה זו, והוא מבטא את העובדה, שמצאנו דרך פנימית כלשהי, להמשיג את חוויותינו, ולהתמודד איתן. החלום, במובן זה, הוא הישג של הנפש. כאשר היא איננה מצליחה לעבד את חוויותיה, לא נצליח לחלום, או שנתעורר בבעתה מחלומותינו, מאותן חוויות שנפשנו אינה יכולה להכיל. אנשים, אם כן, שאינם חולמים, הם אנשים שאינם מצליחים לעבד את תחושותיהם, והם אנשים שבאמת אינם חולמים, או אנשים, שהדרך שלהם להתמודד עם הקשיים הרגשיים שלהם, היא להתנתק מעצמם, ולא לזכור את חלומותיהם. כמובן, שכאשר הכל רגוע בתוכנו, יש גם אפשרות, שלא נזכור את חלומותינו. הפסיכואנליטיקאי אוגדן, (פסיכואנליטיקאי בכיר אמריקאי), אומר, כי אנשים פונים לטיפול נפשי, בגלל שאינם מסוגלים לחלום, ומטרת הטיפול, לסייע להם לחלום. במילים אחרות, מטרת הטיפול לעזור להם לעבד את רגשותיהם כך, שיוכלו לעשות זאת בכוחות עצמם, באמצעות פעולת החלימה והחלום. זה מחדד את חשיבותו של החלום לבריאותנו הנפשית. ואגב, יש עדויות מחקריות לכך. כאשר לקחו נבדקים ובכל פעם שהופיעה תנועת העיניים המהירה בשנתם, העירו אותם, ולא אפשרו להם לחלום, תוך ימים ספורים, הם הגיעו למצבי פסיכוזה.

אז איך אפשר לגרום לחלומותינו להיזכר? פשוט, מזמינים אותם… לפני השינה, מבקשים מעצמנו לזכור חלום, שמים מחברת ועט ליד המטה, ומתכווננים. אחרי זמן לא רב, אם נעשה זאת בהתמדה ונחישות, החלומות בוא יבואו.

הירשם

אם נהנית ממאמר זה, הירשם עכשיו כדי לקבל מאמרים נוספים

Subscribe via RSS Feed

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top