ניפוץ מיתוס מס' 1 עושר=אושר

Written by on יולי 13, 2013 in אושר with 0 Comments

כסף גימפ

 אז דברנו על סודות האושר, זוכרים? אמרנו שאושר מתחיל מבפנים. לא מעט מהאנשים שעמם אני מדברת, אומרים לי – ״עזבי שטויות, הבעיה שלי בחיים היא רק כסף. אילו היה לי מספיק כסף, כל בעיותי היו נפתרות״. נכון, אנשים רבים מוצאים עצמם נאבקים כדי לשרוד כלכלית, וחשים קושי רב להשתכר באופן שיאפשר להם מה שהם רוצים. אנשים רבים כלואים במצבי חיים אומללים בגלל קשיים כספיים, למשל, בתוך חיי נישואין לא מאושרים, בגלל שאין להם אפשרות כלכלית להתגרש ולקיים את עצמם בכבוד, או – בעבודה בלתי מספקת, בגלל החשש לעזוב ולהישאר ללא מקור פרנסה. אין כאן ניסיון להתייפייף. כסף הוא גורם חשוב מאד בחיינו. לכולנו חלום של בית קטן עם גינה, מכונית גדולה, (רצוי ג׳יפ), ועוד כמה ׳אלמנטים של עושר׳, בפרפרזה על מערכון של אסי וגורי. רובנו מכוונים את מירב מאמצינו בחיים  לצבירת נכסים. לעתים, נמצאים כל החיים במרדף הזה. מי לא היה מסכים לעוד קצת כסף? (קצת הרבה, אם כבר…) שיקום. היעדרו, מעצים את קשיינו, והופך את הדרך לאושר, לעתים לסבוכה וארוכה יותר. כשאין כסף, נדמה לא פעם, שרק הוא עומד בינינו לבין האושר. נכון, ובכל זאת, כסף איננו קונה את תחושת האושר. הוא מוסיף, לעתים, אך אינו קובע. (לעתים קרובות, הוא אף אינו מוסיף, כמאמר הפתגם- ׳מרבה נכסים- מרבה דאגה׳, הביטו מה קורה במשפחת עופר). משהו אחר קובע את האושר, והוא שייך ל׳בפנים׳ שדברנו עליו בפעם הקודמת.

 

למה כסף איננו קובע? כי אתם יכולים לגור בארמון מזהב, ולהרגיש שבויים ובודדים בתוכו. יעידו על כך אנשים רבים שהם בעלי אמצעים. הכסף הופך את הייאוש לנוח יותר, אך אינו מסלק אותו. הכסף יכול לקנות לנו מכונית חדשה ובית מפואר, אך הוא אינו ממלא בור פנימי, אותו בור, שמעמקיו, מרחיקים אותנו מן האושר. מה שנקנה בכסף, הופך תוך זמן קצר מובן מאליו, ומאבד את חינו. על כך בנויה תרבות הצריכה. ברגע שמשהו הופך מובן מאליו, רצים למלא את הבור במוצר צריכה חדש. השמחה היא רגעית, ורחוקה מאושר. אף פעם אין בה אותה חווית מלאות שיש באושר. כסף, מביא איתו ביטחון, וזה מרגיע וחשוב, אבל, אם כסף הוא מקור הביטחון היחיד או העיקרי שלנו, אנו בבעיה. הסכיתו ושמעו. הגיעה אלי אשה צעירה, בראשית שנות הארבעים לחייה, אשר עומדת בראשה של אימפריה עסקית, שבנתה בעשר אצבעותיה.  מגיל צעיר חלמה על כך, והנה הגשימה את חלומה. היא יכולה לצאת מחר לפנסיה. לקנות כל מה שתתאווה לו נפשה. יש רק בעיה אחת. היא איננה מאושרת. כבר ניסתה הכל. היתה בכל מקום בעולם. התנסתה בכל חווית אקסטרים אפשרית, אך ללא הועיל. היא איננה מסוגל ליהנות. תשאלו ודאי למה. התשובה היא, כי היא מנותקת מעצמה. במהלך ההתפתחות שלה עברה חוויות קשות, שאילצו אותה ׳לא להרגיש׳, כדי לשרוד. וכשאיננו מרגישים דבר, גם איננו יכולים ליהנות. גם אם התפאורה החיצונית היא מושלמת. 

 

כסף הוא כוח, ואנשים רבים טועים לחשוב שכוח הוא חלופה טובה לאושר. האמת היא, שבמובן מסוים, כמעט ההיפך מזה הוא הנכון. כוח שמביא אושר, הוא כוח פנימי, כזה שמאפשר לנו להרפות לעתים מעמדות כוח, ולהרפות בכלל. אושר אינו נובע מכוח חיצוני.

אך אנו נאחזים בו לא פעם, מסרבים להיפרד ממנו, גם אם אנו יודעים שהוא איננו משרת אותנו. מהו כוח חיצוני? אחת הדוגמאות שאני אוהבת לתת למטופלי, הוא השיריון של החילזון, או הצב. שיריון מעובה שמאחוריו מסתתרת חולשה גדולה. מהו כוח פנימי? זהו, למשל עמוד השדרה של האדם. הוא פנימי וגמיש. כלפי חוץ, האדם הרבה פחות מוגן, במעטפת העור שלו מן הצב. אבל לאיש מאיתנו אין ספק מי מהשניים חזק ומוגן יותר בסופו של דבר.

 

איך נוצר הצורך בכוח חיצוני? בילדותנו, כולנו חשופים לתלות הקיומית שלנו בהורינו, ובמבוגרים אחרים שסובבים אותנו. איננו יכולים להתקיים בלעדיהם, פשוטו כמשמעו. תלות זו שלנו, מנוצלת, לא פעם, במודע, או שלא במודע, על ידי הסובבים אותנו, וחושפת אותנו למצבי חוסר אונים משתקים וכואבים. אם אנו גדלים בבית עם אב מכה, למשל, או ביקורתי ומזלזל, אנו עשויים להיות חשופים למצבי חוסר אונים אלה, שנים ארוכות. כך גם כשגדלים עם אם דיכאונית, או לא מתפקדת, שאיננה ממלאת את אחריותה כלפינו, או לחילופין, שתלטנית, ש׳משפיטה׳ אותנו לצרכיה. מצבי חוסר אונים אלה, מעוררים בנו לא פעם, מסקנה חד משמעית: לחתור להיות בעמדת כוח, ולא להיות תלוי בגחמות של אף אחד. כדי לשרוד שנים ארוכות אלה של מצבי חוסר אונים, כאב או חולשה, אנחנו ׳מלמדים׳ את עצמנו ׳לא להרגיש׳. להתעלם מהקושי. להתבונן קדימה, ולהתנתק מההווה הקשה. כאמצעי הגנה או הישרדות בחיים, זוהי תגובה טובה. לרוב, היא בונה אותנו, ומביאה עימה התחזקות. במובן זה, האמירה הידועה- ׳מה שלא הורג – מחשל׳, היא אמירה נכונה. כסף, כמובן, הוא אחד האמצעים הבדוקים להגיע לעמדת כוח. אלא שאליה וקוץ בה. כשאנו מחנכים את עצמנו לא להרגיש חולשה, כאב, או חוסר אונים, אנו מתנתקים מעצמנו. וכשאנו מתנתקים מעצמנו, איננו יכולים ליהנות גם מהטוב. כי אושר קשור בחיבור לעצמנו, ולרוע המזל, הוא קשור ביכולת לחוות מנעד רחב של רגשות. גם כאב וחולשה. כך אנו מוצאים עצמנו מרופדים בכסף, אך מבלי יכולת לחוות אושר.

 

יתירה מזאת, כוח חיצוני, כמו כסף, או עמדות כוח אחרות, הולך יד ביד עם נוקשות, כמו שריון הצב. חוסר יכולת לשחרר, להתגמש. נוקשות ואושר, לא חיים ביחד טוב זה עם זה.

כדי להגיע למצב שבו אנו חווים את הצד המלא שבדברים, ולא מתעכבים רק על מה שחסר, עלינו לאפשר לעצמנו לחוות קשת רחבה של רגשות ותחושות. גם כאבים. רק עצמי חי, הווה, יכול להיות מאושר. ועצמי חי, הוא עצמי חווה, לא מאובן או מנותק ממקומות כואבים. אין שמחה בלי עצב. עצמי מאושר, הוא עצמי ספונטני, יצירתי, שיכול להגיב להיבטים המשתנים תדיר של המציאות. לא כזה שאחוז באקסיומות נוקשות, ׳בפרינציפים׳, שאינם מאפשרים לא להתגמש.

 

אז אני יודעת מה תגידו לי. ׳לא התעללו בי בילדותי, לא היכו אותי, ולא כיבו עלי סיגריות, לכן כל זה אינו רלוונטי אלי. לגבי, אילו רק היה לי כסף, הכל היה מסתדר׳. אז נכון, היתה לכם ילדות ׳רגילה׳ (מה זה?), ונקלעתם בבגרותכם לנסיבות חיים קשות, שכסף היה משחרר אתכם מהן. כן, יתכן, כבר אמרתי שאיש מאיתנו אינו מתנגד לעוד קצת כסף,  ובכל זאת, הרשו לי לומר לכם מבלי שאני מכירה אתכם: גם נסיבות חיים קשות, אובייקטיביות לכאורה, קשורות בקשיים פנימיים שלנו עם עצמנו. אם אינכם מאושרים, משהו בהתהוות העצמי שלכם נפגע. הכסף, עשוי לשחרר אתכם מסיטואציית חיים כובלת, אך מי ערב לכם שלא תימצאו עצמכם בסיטואציה רגשית דומה גם בהמשך? יש לנו נטייה לחזור על טעויות, כשאיננו מבינים מהו המקור הפנימי לבעיותינו.

 

ויש עוד משהו קטן. קשיים כספיים הם לא פעם ביטוי לקשיים פנימיים של העצמי. כשאנו בונים כוח פנימי, ומחזקים את העצמי, גם יכולת ההשתכרות עולה.

 

 

Tags:

הירשם

אם נהנית ממאמר זה, הירשם עכשיו כדי לקבל מאמרים נוספים

Subscribe via RSS Feed

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top