ביטחון עצמי – מהו, מה חשיבותו לחיים, וכיצד הוא נבנה

Written by on יולי 20, 2013 in ביטחון עצמי with 0 Comments

iStock_000014064186Small

אז מה היה לנו עד עכשיו? למדנו משהו על חוסר ביטחון עצמי. למדנו, שבטחון עצמי איננו עניין אובייקטיבי, אבל אני לא בטוחה שהצלחתי לשכנע אתכם בעניין זה. לא פעם אנחנו אומרים לעצמנו , "ברור שלאיציק יש בטחון עצמי, לא חסר לו כלום בחיים, הוא נראה טוב, הוא חכם, יש לו כסף, הוא בא ממשפחה טובה, לא חסרות לו סיבות להיות בעל בטחון עצמי"…

כשאנו משווים עצמנו אליו, חסרות לנו כל כך הרבה סיבות להרגיש בטוחים בעצמנו…נדמה לנו שאם רק נצליח 'למלא' את מה שחסר שם, הכל ישתנה. האם נגזר עלינו לחיות כל החיים במרדף אחר ביטחון עצמי? לפעמים קול קטן בתוכנו לוחש לנו, שאולי מדובר במשהו ש'נולדים' אתו וזהו, ואין מה לעשות…

אז זהו, שלא. יש מה לעשות, אך חכו.. כדי להבין מהו בטחון עצמי, אנו צריכים להבין עוד כמה דברים על תאומו הסיאמי- החוסר…

חווית חוסר בטחון עצמי, היא חוויה הקשורה באמת בחסר. אך החסר שאנו חשים קשור במשהו פנימי. משהו ריק בתוכנו. זהו חסר עמוק, לא מוגדר, אבל רב השפעה על חיינו. מכיוון שאיננו מצליחים 'לאחוז' בחסר בתוכנו, להגדיר לעצמנו מהו בדיוק, אנו מחפשים לו סיבות חיצוניות, 'אובייקטיביות', וכמובן, מוצאים (בסופו של דבר, הרי אף אחד מאיתנו, אינו מושלם).

אבל, שימו לב: כשאנו מנסים לתקן את החסר באורח חיצוני בלבד, הבעיה לא נפתרת: הסכיתו ושמעו: ספר לי איש צעיר, שמאז ילדותו, סבל מכך שאוזניו גדולות ובולטות. מסיבה זו, ישב בבית, ולא יצא בחברה. רק חכה לרגע שיוכל להרוויח בעצמו כסף, וחסך פרוטה לפרוטה על מנת לשלם עבור ניתוח פלסטי ל'תיקון' אוזניו. הגיע היום הגדול, והניתוח עבר בהצלחה. אך אז התברר לו, שהוא מתבייש לצאת החוצה. כולם יראו שעשה 'תיקון' לאוזניו, מה יאמר להם על כך?

הבושה. הבושה יכולה להרוג. לשתק. הבושה היא ההוויה דרכה מתגלם חוסר הבטחון העצמי. החסר מתבטא בתחושת פגימות. והוא לא שייך באמת להעדר השכלה, או העדר יופי. גם אדם ללא יופי, כסף או השכלה, יכול להיות בעל בטחון עצמי אמיתי. (כן, כן..)

אז מהו בטחון עצמי?

רגע, למה בטחון עצמי הוא עניין כל כך חשוב לנו? האם אנו מפריזים בחשיבות העניין? לא. בפירוש לא.

מהו ביטחון עצמי?

בטחון עצמי, הוא כרטיס הכניסה שלנו לחיים בעלי איכות רגשית גבוהה, לחיים שיש בהם טעם של אושר. למה? מפני שהעצמי שלנו- אותה מהות בתוכנו שדרכה אנו חווים מי אנחנו, מה אנחנו חשים, עד כמה אנחנו בעלי ערך – אותו עצמי, הוא המנוע המרכזי של אישיותנו.

כשהמנוע הזה בנוי לתלפיות, ומתודלק היטב, אנו יכולים לנוע קדימה ולהמריא למרחקים. כשהמנוע לא סוחב, אנחנו קמים בבוקר ומרגישים שאין לנו כוח.. שאין סיבה לקום, או לעשות משהו בעולם הזה..

בטחון עצמי הוא אותה תחושה של מלאות, השורה עלינו, כתוצאה מכך שהעצמי שלנו חש קיים, מחוזק , ונובע ללא עכבות… היא אותה תחושה, שמאפשרת לנו לחוות מגוון רחב של רגשות, גם כואבים, מבלי להתרסק, או להיות מוצפים בחרדה. אותה ידיעה ברורה מה אנחנו רוצים לעשות בחיינו, בצרוף הוודאות, כי נצליח להשיג את יעדינו. ביטחון עצמי הוא היכולת להעמיד באסרטיביות את האמת שלנו, ללא חשש מ'מה יאמרו', ומבלי להרגיש שנוכחות האחרים 'מוחקת' אותנו.

בטחון עצמי אינו שייך לקיומן או העדרן של תכונות חיצוניות כלשהן. הוא שייך לקיומה או העדרה של התייחסות בונה-עצמי בתקופות הקריטיות של הצמיחה.

מהי התיחסות בונה-עצמי?

התייחסות בונה-עצמי, היא התייחסות של הסביבה המגדלת, המכוונת כל כולה לצרכיו של העצמי. זוהי אמא, ששמה את ילדה במרכז חייה. שהטוב שלו, חשוב לה מעצמה. שהיא מתפעלת מעומק ליבה, מעצם קיומו, ומכל דבר שקשור בו. שהיא משוקעת בעניין אמיתי, במה שקורה בחייו, ומאפשרת לו לגדול על פי צרכיו, בקצב שלו. לגלות את תחומי העניין שלו, להנות ממי שהוא. שהיא יכולה לראות בו, את מה שעדיין אין בו, את מה שגלום בו, ובכך, לעזור לו לממש את עצמו.

הצורך הבסיסי ביותר שלנו, הוא צורך הנראות – הצורך ש'יראו אותנו'. ההיענות לו קובעת אם נגדל עם בטחון עצמי, או חסרי בטחון. כשהסביבה המגדלת 'רואה ' אותנו, אנו גדלים עם החוויה שאנו קיימים, כלומר, אנו יכולים 'לראות' את עצמנו, ובמילים אחרות – לחוש בטחון עצמי. כשאנו גדלים בסביבה מזניחה, דכאונית, מדכאת (רצונות), שתלטנית, ושאינה מכוונת לצרכינו, אותו צורך בנראות שאינו בא על סיפוקו, מחולל בנו תחושת חסר, פגימות ובושה.

הדבר החשוב להבנה הוא, שאיננו יכולים לבנות את הבטחון העצמי שלנו ללא עזרת הסביבה. איננו יכולים להתבונן בראי, ו'לשכנע' את עצמנו, שאנחנו חכמים, יפים, או ראויים. זה לא עניין ל'תרגול'. מישהו צריך להאמין בנו, כדי שאנו נוכל להאמין בעצמנו.

אוקיי, אתם אומרים, לא זכינו בילדותנו בסביבה 'רואה' ו'מראה', האם פירושו של דבר שאיבדנו את סיכויינו לבנות בטחון עצמי? לא. זוהי הדרך העיקרית, והטובה ביותר. אך ישנן דרכים חלופיות.

מהן הדרכים החלופיות לבניית הביטחון העצמי?

כפי שאמרנו קודם, אין דרך לבנות את עצמנו לגמרי לבד, באי בודד. חשוב שהאמת על מי אנחנו, תגיע אלינו מהסביבה. אז היא מקבלת מימד של תוקף ומהימנות. מה שאנו אומרים לעצמנו בסודי סודות, עשוי להיות חשוב ונכון מאד, אך אם אין לכך הכרה מן הסביבה, זהו מקור מתמיד לספיקות וכאב בתוכנו. ('למה הם לא רואים שאני – חכמה…, ראויה…, טובה…', וכו', וכו' ).מה אפשר, אם כן, לעשות?

תמיכה – באופן פרדוכסאלי, אנשים בעלי בטחון עצמי, הם אנשים שאינם חוששים להתייעץ, והם מוקפים ברשת בטחון, של אנשים אוהבים, תומכים ומפרגנים. כלל ראשון בדרך לבניית בטחון עצמי, הוא ההבנה, כי כדי לבנות בטחון עצמי, עלינו לחפש לעצמנו מקורות תמיכה אמיתית בחיים. רגע, אל תקפצו לי, שאתם לא סומכים על אף אחד, או שאתם לא אוהבים להיות תלויים באף אחד. אף אחד לא אוהב במיוחד להיות תלוי באחרים. ובכל זאת, בידקו את עצמכם. האם אין מסביבכם אף אחד שראוי לאמונכם וקרבתכם? יתכן שזה אומר, שגדלתם בסביבה שלא יצרה בכם אמון מספיק בבני אדם. נכון, אי אפשר, ולא צריך לסמוך על כולם, אבל לתת אמון, וליצור קשרי קרבה עם אנשים כלשהם, זו יכולת. שאולי חסרה בכם. בטחון עצמי שנבנה על 'אני סומך רק על עצמי, ועושה הכל לבד', הוא בטחון שנבנה על כרעי תרנגולת. לא מגיעים איתו רחוק.

ישנם ברי מזל, שהחיים מפגישים אותם עם מישהו, כמו, בן זוג, מורה, או חבר טוב, ש'רואה' אותם, מאמין בהם, ועוזר להם לבנות את עצמם. לעתים, ניתן להיבנות דרך מפגש וקשר עם אדם מרשים שאנו יכולים להזדהות עם דעותיו, אורח חייו, תורתו, או כוחו. אנו 'יונקים' ממנו כוחות ובונים את עצמנו דרכו. בתהליך ההתערבבות וההתמזגות עימו. זה יכול להיות כל אחד, שאנו מרגישים שיש לו חשיבות ומשמעות עבורנו, ושהוא נכון למלא עבורנו תפקיד זה, להשאיל לנו נתח מן הידע, הכוח, או החכמה שהוא מחזיק בידיו. חישבו על חייכם. האם יש בהם אדם כזה? אם אין, חפשו דמות כזו, שתהיה עבורכם מקור להשראה, הזנה, תמיכה וייעוץ.

התבטאות – יכולת כלשהי שלנו, באמצעותה אנו נותנים ביטוי לאמת הפנימית שלנו, היא דרך נוספת לבניית בטחון עצמי, ולפיצוי על חסכים. כשאנו, למשל, מבטאים כאב שלנו באמצעות שיר, והשיר זוכה לתהודה אוהדת מן הסביבה, נבנה גשר בינינו לבין העולם. נוצר מרחב שמאפשר לנו להמשיך ליצור בתוכו, בתחושה שיש לקיום שלנו משמעות. זה כמובן, מחזק מצדו את היכולת שלנו, ומפתח אותה הלאה, ובמקביל, בונה את העצמי שלנו: אם קודם, היינו סתם אנשים שכתבו למגירה, כעת, אנו יכולים להגדיר את עצמנו כמשוררים. זה נותן תוקף חדש לקיומנו. יש לנו ייעוד בעולם.

הדהוד הולם מהסביבה, הכרה ב'גדולתנו', והצלחה – הופכים להיות אם כן, מקור הזנה ותשתית עליה מתבססים העצמי, והבטחון העצמי שלנו. (תחושת 'גדלות', אמנם נתפסת על ידינו כעניין מגונה, אך לאמיתו של דבר, היא הגרעין העמוק ביותר בחוויית הבטחון שלנו. זו אינה תחושה רציונלית. היא נבנית על ידי 'גובה' התפעלות הסביבה מאיתנו). חשוב לציין, שלא כל הצלחה היא מקור לבנייה של בטחון. רק כזו, שמחוברת לגרעין האמיתי של עצמיותנו, ונותנת לו ביטוי.

טוב, רובנו לא נולדנו להיות מוצרט, או פיקאסו, ואפילו לא צביקה הדר. מה עושים אז?
גם אם אין לנו כשרון יוצא דופן, לכל אחד מאתנו ישנם תחומי יכולת שבהם אנו טובים. ( כן, כן, גם לכם יש תחומים בהם אתם טובים, ואם אינכם יודעים על כך דבר, אתם נכללים בקטגוריה של הסעיף הבא ). בדרך כלל, זהו תחום שמעורר בנו סקרנות או ענין. שכל הישג או התפתחות בו, מעורר בנו חדווה, או גאווה, שהוא מייצג משהו מן 'האני מאמין' שלנו; שאנו עשויים למצוא עצמנו שקועים בו, מבלי להרגיש מאמץ רב, או שהזמן חלף. אם נהיה קשובים לעצמנו באופן זה, ונפעל בחיבור לרצונותינו העמוקים, נוכל לפתח תחום התבטאות, שיביא מצדו להכרה מן הסביבה, ולחיזוק בטחוננו.

אבל, אם כל זה לא תופס, ואתם משוכנעים, ש'אין בכם כלום' , ואינכם מוצאים בתוככם רצון לעשות משהו, או שאינכם מצליחים לפתח כשרון שאתם חשים שקיים בכם, מסיבות שונות ומשונות, אזי אתם זקוקים לסיוע מקצועי, לטיפול פסיכולוגי. טיפול, מכונן, באמצעות הקשר הטיפולי, סביבה בונה-עצמי, המכוונת כל כולה לצרכינו כמטופלים, ומסייעת לנו לחזור לאותן נקודות פצועות, בהן לא נענו צרכינו הבסיסיים.

Tags:

הירשם

אם נהנית ממאמר זה, הירשם עכשיו כדי לקבל מאמרים נוספים

Subscribe via RSS Feed

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top